אל תכבו את קריאת העם,
ולא את הצחוק של נעוריך.
הצער לא ינצח את הרע,
ולא הזדון זורח בתוך הקבר.
המנגינות של החירות עולות,
מכריזות לצעירים האמיצים;
מי שאין בו חמלה,
נבהל מול לבבות חזקים.
התקווה לעולם אינה שותקת,
היא נולדת מחדש בקול הילד.
הנקמה לא תשמיד אותה,
ולא נכנעת לטוב עם פטיש.
שוב יחזרו הדרשות החכמות,
הקוראות לצדק לעניים;
כדי להרים את כבודם על שפתיהם,
ושישאו את כובעיהם בגאווה.
שֶׁהַקוֹל שֶׁלְּךָ לֹא יִכְּבוֶּה,
שֶׁהַעָמוּם יִתְאַחֵד בְּכֹחַ,
וְהַחַקְלָאִי יַרְבִּיץ אֶת הַדְּרֵּפָּנִי,
מְחַכֶּה לַפְּרוּת שֶׁל הַטֶּבַע.
— Jesús Hernando Camacho Mosquera
No hay comentarios:
Publicar un comentario