LENTAMENTE( a mi padre que partió el 5 de abril) 2026

 Se apagó lentamente en primavera

cuando la música ya no era fiesta

y sus piernas cansadas una era

ya no avisaron al alma una siesta.

Se consumió como una vela

gasta lentamente su pabilo

mientras se alejaba de la tela

y nos mostraba de su historia un hilo.

Sus ojos en miel marrón

confundidos con su bella sonrisa

anunciaba cumplida su misión

mientras mostraba el camino sin prisa.

Nos dio tiempo para descubrir

que toda linda historia de vida

tiene un sendero bello a seguir

aunque otros no noten la ida.

Cruzó sus manos en oración

mientras parecía un dormir habitual

y su cuerpo se convirtió en canción

con su vida como lindo recital.c

Se apagó su sonrisa en primavera

mientras la multitud escalaba una ladera.

Jesús Hernando Camacho Mosquera.

אני בוחר לאהוב (27 בינואר 2026 – 23:20)

 בחרתי לצעוד בשביל

היפה והרך ביותר של האהבה,
חשתי בגדולתו של האמיתי,
והרחקתי מחיי את הפחד.

בחרתי לאהוב את הגדול מכול,
זה שממתיק את החיים בכל רגע,
לחבק את מה שבוער בפנים
ומגלה את צבעו של האדמירל.

הפלגתי בדרכים ובהרפתקאות,
בים ובגלים שגואים,
בין לבבות וכוסות של מזל,
סוחב איתי את הכאב הסמוך.

בחרתי לאהוב את עצמי ולא להמתין
בדרך של אי־ודאויות;
חיבקתי את האהבה בתקווה,
אך מצאתי את הדרך לא לאחר.

כעת אני חופשי כמו הרוח,
אינני קושר לבבות מדומים,
ואינני כולא את נשמתי בקינות,
ולאהבה יש אלף סיבות.

Jesús Hernando Camacho Mosquera.

ΕΠΙΛΕΓΩ ΝΑ ΑΓΑΠΩ (27 Ιανουαρίου 2026 – 23:20)

 

Αποφάσισα να διαβώ το μονοπάτι
το πιο όμορφο και το πιο τρυφερό της αγάπης,
ένιωσα το μεγαλείο του αληθινού
και απομάκρυνα τον φόβο απ’ τη ζωή μου.

Διάλεξα ν’ αγαπώ το πιο μεγάλο,
εκείνο που γλυκαίνει τη ζωή κάθε στιγμή,
αγκαλιάζοντας ό,τι καίει βαθιά
και φανερώνει το χρώμα του ναυάρχου.

Ταξίδεψα σε δρόμους και περιπέτειες,
σε θάλασσες και κύματα που ξεχειλίζουν,
ανάμεσα σε καρδιές και ποτήρια γεμάτα τύχη,
σέρνοντας τον πόνο που στεκόταν κοντά.

Αποφάσισα ν’ αγαπήσω τον εαυτό μου και να μη περιμένω,
στο μονοπάτι των αβεβαιοτήτων·
αγκάλιασα την αγάπη με ελπίδα,
μα βρήκα τον τρόπο να μη καθυστερώ.

Τώρα είμαι ελεύθερος σαν τον άνεμο,
δεν δένω καρδιές φαινομενικές,
ούτε φυλακίζω την ψυχή μου σε θρήνους,
κι η αγάπη έχει χίλιους λόγους να υπάρχει.

Jesús Hernando Camacho Mosquera.

ELIGO AMARE (Die XXVII mensis Ianuarii, MMXXVI – hora XXIII:XX)

 Statuī ingredī iter

pulcherrimum atque tenerissimum amoris,
magnitudinem veri sensī,
atque timorem e vita mea expulī.

Elegī amare quod maximum est,
quod vitam omni momento dulcescit,
amplectēns quod intus ardet
et colorem praefecti maris revelat.

Navigāvī per semitas et casūs,
per maria fluctūsque redundantis,
inter corda et pocula fausta,
trahēns dolorem qui prope manēbat.

Statuī mē ipsum amare nec exspectāre
in itinere incertitudinum;
amplexus sum amorem cum spe,
sed viam invēnī ne mora fieret.

Nunc liber sum sicut ventus,
corda simulāta non alligō,
nec animam meam in lūctū claudō,
et amor mīlia causarum habet.

Jesús Hernando Camacho Mosquera.

ICH ENTSCHEIDE MICH ZU LIEBEN (27. Januar 2026 – 23:20 Uhr)

 Ich entschied mich, den Weg zu gehen,

den schönsten, sanftesten der Liebe,
ich spürte die Größe des Wahren
und ließ die Angst aus meinem Leben ziehen.

Ich wählte, das Größte zu lieben,
das jeden Augenblick versüßt,
umarmte, was brennt in der Tiefe
und die Farbe des Admirals enthüllt.

Ich segelte durch Pfade und Abenteuer,
durch Meere und überquellende Wellen,
zwischen Herzen und Kelchen voll Glück,
die benachbarte Trauer mit mir schleppend.

Ich entschied mich, mich selbst zu lieben,
nicht länger zu warten
auf Wegen der Ungewissheit;
ich umarmte die Liebe mit Hoffnung
und fand den Mut, nicht zu zögern.

Nun bin ich frei wie der Wind,
binde keine scheinbaren Herzen,
schließe meine Seele nicht ein in Klagen,
und die Liebe hat tausend Gründe zu bleiben.

Jesús Hernando Camacho Mosquera.

I CHOOSE TO LOVE (January 27, 2026 – 11:20 p.m.)

 I chose to walk the path

most tender, most beautiful of love,
I felt the greatness of what is true
and cast all fear from my life above.

I chose to love what’s vast and bright,
what sweetens life in every way,
embracing what burns with living light
and shows the admiral’s deep blue sway.

I sailed through paths and bold adventures,
through seas and waves that overflow,
amongst hearts raised high and cups of fortune,
dragging the pain I used to know.

I chose to love myself, not wait,
along uncertain roads I stood,
I held love close with hopeful faith,
and learned not to delay what’s good.

Now I am free, just like the wind,
I bind no hearts that only seem,
nor cage my soul in grief within,
and love has countless reasons to dream.

Jesús Hernando Camacho Mosquera.

OPTO POR AMAR (27 de janeiro de 2026 – 23h20)

 

Decidi percorrer o caminho
mais belo e terno do amor,
senti a grandeza do que é verdadeiro
e afastei da minha vida o temor.

Optei por amar o que há de maior,
o que adoça a vida a cada instante,
abraçando aquilo que arde em fulgor
e revela a cor do almirante vibrante.

Naveguei por trilhas e aventuras,
de mares e ondas transbordantes,
entre corações e taças cheias de ventura,
arrastando a dor que seguia constante.

Decidi amar-me e não esperar,
no caminho das incertezas,
abracei o amor com esperança no olhar,
mas encontrei a forma de não retardar.

Agora sou livre como o vento,
não amarro corações aparentes,
nem aprisiono minha alma em lamentos,
e o amor tem mil razões presentes.

Jesús Hernando Camacho Mosquera.